8ג. העל־אדם האמוני־זולתני

המענה לביקורת החברתית 167 שעושה ההוגה גרשם שלום בין הצדיק והחסיד שאישיותם נסבה על התבוננות מוסרית-דתית במציאות, אך החסיד גם חורג מן המוסר המקובל בעשייתו לפנים משורת הדין . דרכן של דמויות אלו מתבהרת לאור יחסן העמוק כלפי האל, ומטרתן היא השפעה על כלל בני הדור לכיוון מסוים . דמויות אלו פורשות לעתים מן החברה, אך רק באופן זמני וכהכנה לפעילות בחברה ותיקונה, בניגוד למיסטיקן שאינו מחפש את ההשפעה החברתית . מודל העל-אדם נדרש להיבחן דרך פריזמה זו לאור טענותיו של ניטשה בדבר אחריותו של החזק לחלש ממנו, ועצם כוחו המצריך לראותו כבעל האחריות הרבה והעמוקה ביותר למציאות . אם החזק פועל אחרת, הוא פועל כנגד החיים אותם מבקש ניטשה לרומם לרמת 37 האנושיות הגדולה ביותר . העל-אדם בקריאה זו, בדומה לתפיסת הנביא אצל חוקרים שונים, מצוי בתגובתיות לאל הפונה אליו מפנימיותו בדרישה למעורבות במציאות . במצב זה, רצונו האישי משתווה לרצון האל בתיקון והשפעה על המציאות, והוא משלים את אפשרות מימושו בעצם התקרבותו לאל . דמויות כמו הצדיק, הנביא והחסיד מממשות את עצמותן בעצם הדבקות, ותודות לכך מבטאות כוחות שאינם 38 מודלים נוספים עשויים...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים