ניטשה כהוגה דתי 107 חוויה אישית זו אינה ניתנת להעברה לאחר, והיא בגדר אמונה פרסונלית המובנת 18 ניטשה ער למורכבות זו בדבריו, הבאה לידי ביטוי לאדם לבדו כשפה פרטית . בשיחתו של זרתוסטרא והאפיפיור הזקן : גם אמונה יש בה טעם טוב : והטעם הטוב אמר לבסוף, "אל כזה , שיסתלק לו וחסל ! טוב היות בלי אלוהים, טוב היות האדם מכונן את גורלו על דעת עצמו, טוב היות האדם שוטה, טוב היות האדם עצמו אלוהים ! " — "מה אני שומע ! " פתח ואמר פה האפיפיור הזקן וחידד את אוזניו ; "הוי זרתוסטרה, אתה שיש בך אי-אמונה שכזאת, איש מאמין אתה יותר ממה שאתה סבור ! יש בך איזה אל שהעביר אותך על דתך להיות חסר-אלוה ! האם לא אמונתך היא שאינה מניחה לך להאמין באלוהים עוד ? [ . . . ] אף על פי שאתה טוען שאין חסר-אלוה יותר ממך, בקרבתך בא לאפי ריח-ניחוח סודי של קדושה [ . . . ] " . ( כה אמר זרתוסטרא , עמ' 362 - 363 ) חוסר האמונה הקיצוני של זרתוסטרא מלמד עד כמה עמוקה אמונתו . ניטשה מודע לכך שבדמותו של זרתוסטרא הוא מטיף לאמונה מסוג חדש, הלוא היא הדיוניסיוּת המתבטאת בחוויה המיידית . הדיוניסי מתואר כקשור בחוויית הכאוס המתגלה לאדם ובתחושות של אקסט...
אל הספר