הבשורה על-פי ניטשה 88 הפרטית, מדגיש את היחס הפנימי כלפי האל, אשר מאפשר טרנסצנדנציה במובן של מציאת הטוב והנצחי בפנימיות . תודות לגבוליות המושג ולכתיבתו של ניטשה, מתאפשר למתוח את פרשנות זו אף יותר . ניטשה, המתאר לעתים את הרצון לעוצמה כדיוניסוס במובן כמעט מטאפיזי אימננטי אך גופני-סובייקטיבי לחלוטין, מאפשר יצירת יחס פנימי פרטי אל אידיאה זו, הקשורה בשכנוע עמוק ומתבטאת בחוויה הדיוניסית . בספרו שקיעת האלילים הוא טוען כי חיוב 35 כאשר ניטשה עוסקהמציאות כולה הוא צורת האמונה הנעלה ושמה דיוניסוס . בצורות האל שהתפתחו באופן גניאולוגי בחברות שונות, הוא מציב אלטרנטיבה דמוית אל המייצגת לדעתו את המציאות כפי שהיא, ורק לאורה ניתן להבין את מפעלו כולו . ניתן לראות כי הבחנות אלו בין תצורות הטרנסצנדנציה הן דקות ולעתים נזילות בהגדרתן, ועם זאת הן מהותיות בהבנת האופנים בהם ניטשה חורג מן האימננציה במובנה הפשוט . הטרנסצנדנציה הפסיכולוגית מובנת כתהליך פנימי בלבד וכרוכה בחוויה הפרטית, בעוד שהיא עשויה להביא לתמורות באדם ובכך ליצור השלכות גם ברמה קיומית — ההתעלות הקשורה בה עודנה מובנת כפנימית בלבד . הטרנסצנדנציה הקיומ...
אל הספר