הבשורה על-פי ניטשה 68 הצדדים . זרתוסטרא מייעץ להיות פינת מרגוע לסבלו של הידיד, אך גם להוות 20 ניטשה מבקש מהאדם להקפיד על הצבת גבולות נוקשים לו "מיטה קשה" . לעצמו גם בכל הכרוך למגע עם סובביו . הוא קורא להתרחק מטיפוסים שאינם מגלים רוממות רוח וגאווה, ומכל מי שערכו אינו עליון או לפחות שווה ערך לשלו . לעתים מגדיר ניטשה את העל-אדם כרועה, כניגודו של הכוהן וכמסמן הכיוון של תקופתו, ומתאר את ציפיותיו מטיפוס זה ליחס עדין והומני כלפי הפחותים ממנו . אך גם תיאורים אלו משניים בלבד . נפוצים הרבה יותר תיאורי העל-אדם כטיפוס משולל כל עניין באחר שהשפעתו על האנושות עקיפה בלבד, ועד תיאוריו כעריץ תוקפני המוכן להקריב את החלשים למען עצמו . הגישה 21 בבקשתה לדחות את המוסריות כלפי האחר נותרת ברובה אינסטרומנטלית . הכללית, קובעת הגותו כי מתוך האנוכיות תצמח הנתינה לאחר, אלא שאין זה הכרח . ייתכן שהאדם באנוכיותו יבחר להשתמש באחר ולא להעניק לו . ניטשה אינו מדגיש כל הגבלה של מידת האנוכיות, ומצד שני הוא תוקף כל השתתפות בצער ותחושת מצפון או חמלה כלפי האחר כתוצר חולשה שהאדם הורגל בה . הוא גם טוען שהאדם אינו נושא באחריות לפ...
אל הספר