2ד. ההקשר הרחב: אהבת הגורל ושיבה נצחית

הבשורה על-פי ניטשה 50 יותר, והוא מזהה ביתר קלות את רגשותיו . בהתאם לכך מציע ניטשה לסלק מן התודעה אפשרויות קיום שהאדם לא מימש אותן, ולהימנע מהרהורים מזיקים 48 אודות חיים אחרים שאינם יכולים להתממש . מתעוררת השאלה האם האדם מסוגל לנטרל רעיונות אודות חיים אחרים, רעיונות שעשויים להביא לשינוי בחייו הנוכחיים, ואף מהווים דרישה הכרחית לשם יישום גישתו של ניטשה . אך ניטשה נוטה לחשוב כי בפני האדם קיימות אפשרויות חיים מעטות מכפי שהוא סבור שעומדות לפניו . ניטשה מתאר מציאות של גורליות נוקשה ; טבעו של אדם מקנה לו את תכונותיו, וישותו 49 חרף הקירבה של ניטשה לזרם האקזיסטנציאלי, הוא חלוקבהכרח נובעת מהן . עמו בנוגע להנחות יסודיות . הוא אינו מייחס לאדם חופש רב בבחירותיו, וסבור שהאדם כבול לגורלו במובן של דחפים ביולוגיים ופסיכולוגיים-חברתיים שנקבעו מראש . עם זאת, ניטשה מניח שבאפשרות האדם לאשר את חייו בשיטתיות, ובכך לפתח אהבה לגורלו . מקובל לזהות את תפיסתו של ניטשה כפטליסטית ולא כדטרמיניסטית . הדטרמיניזם מקושר לחשיבה המדעית המודרנית, בעוד הפטליזם קשור במושג מוירה ( Moira ) , הגורל היווני . התפיסה הפטליסטית אינה...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים