הבשורה על-פי ניטשה 48 היאחזות בדיוניסיות, האדם הוא כאחוז דבקות ביחסו המיידי אל המציאות . תחושות אלו, המדומות בפי ניטשה לשכרות, מזכירות גם את האמן השוכח את 40 הגוף הוא עצמיותו בפעולתו האינסטינקטיבית, או להבדיל, את המיסטיקן . שמאפשר את החיבור הישיר אל הטבע ושכחת העצמי בפעולה . ניטשה מציע לבוא במגע עם הדיוניסיות בדרך של חגיגת הקיום גם מבלי לאמץ ריטואלים כמו אלה שהתקיימו בתרבות היוונית, אלא במשחק וריקוד, עד כדי התעלות 41 של הגוף . בהמשך לכך, ניטשה מעודד טיפוח יחס של חדווה ומשחק מול העולם, ומזהה חסר בהם כמעיד על עייפות וחולי . הוא קורא לעורר שמחה כתרופה לדכדוך, ולאמץ מידה של ליצנות, משמע עמדה של בדיחות דעת וקלילות 42 המשחק, העליזות והקלילותהמאפשרת חירות והתמודדות עם קשיים גדולים . הן אותות לגדלות, וקשורים ישירות לאהבתו העצמית של האדם . זרתוסטרא טוען כי בגרות הגבר מתבטאת במציאת הרצינות שהייתה לו בשעת משחקו כילד . ניטשה מאמין כי מזג שונה כלפי המציאות אינו גזרת גורל כי אם דפוס מחשבה שהאדם הורגל בו, הניתן להחלפה באמצעות אימון ממושך . האדם נדרש להרגיל עצמו להתבוננות במציאות דרך פרספקטיבה עליזה, ...
אל הספר