מקרה בוחן — הקריאה הפוסטמודרנית

מבוא 19 המאפשר לו לשלול כל תפיסה המתיימרת להיות מוחלטת ולזהותה כפרשנות 13 בלבד . נבחן לדוגמה את התבונה העומדת ביסוד הזרם המרכזי של הפילוסופיה מתקופת יוון העתיקה . חרף הערצתו של ניטשה לתרבות היוונית, יש להבחין בין יחסו המאדיר לפילוסופיה הקדם-סוקרטית לבין יחסו השלילי כלפי הפילוסופיה של סוקרטס ואפלטון . את צמד זה מגדיר ניטשה כאנטי-יוונים, שבניסיונם לפרש את המציאות באמצעות התבונה לבדה, תוך הדחקת היצרים והפן הבלתי מודע באדם, הוליכו להתפוררות צורת החיים היוונית . ולא רק זאת — ניטשה סבור כי הפילוסופיה הלקויה של סוקרטס ואפלטון הוליכה שולל את החשיבה המערבית כולה . התבונה בפעולתה יוצרת מושגים וחוקים ומַשלה את האדם להאמין כי העולם ניתן להבנה וחישוב, אך למעשה היא אינה מאפשרת כל הסקה מוחלטת אודות המציאות . בד בבד, הצורך האנושי להבין את העולם מביא את האדם לחיפוש תבוני עקר אחר אמיתות מוחלטות במחיר התרחקות 14 מן המציאות המיידית . מבחינה זו של דחיית התבונה כאמצעי עיקרי להכרת העולם, הגותו של ניטשה מצטרפת למסורת האי-רציונלית בנוסח שופנהאור, ולמסורת הספקנית של הוגים כמו דויד יוּם ומישל דה-מונטן, ובכך היא ...  אל הספר