(ז) סיכום

ה א ו ר ו ה ק ו ד ש ] 256 [ להבין למשל את האופן שבו ייחס לחלוצים דתיות עמוקה, בקשת אלוהים וחתירה לנבואה ללא התפיסה של דתיות ספונטנית שאיננה ממסדית . הוא ייחס לחלוצים לא פחות מאשר חוויה דתית לא מושאית וקדם אינטנציונלית . מבחינת התודעה העצמית של החלוצים החוויה של מות האל היא חוויה רליגיוזית שאיננה פחותה מאשר החוויה המושאית . זו גם הסיבה שהראי"ה העריך פחות את תנועת המזרחי וחלק עליה לא אחת . הראי"ה לא היה יכול לשאת דתיות פשרנית, שאיננה מושתתת לעומק על רליגיוזיות . מבחינתו דתיות פרגמטית איננה נובעת מהתנסות דתית אמיתית . מסירות הנפש של החלוצים חשפה לדידו של הראי"ה התנסות דתית אמיתית שמבחינה תודעתית היא איננה ממוקדת באלוהים . יתר על כן : הדתיות הקדם אינטנציונלית שיקפה גם את תודעתו של הראי"ה כשלעצמה . הערכת החלוצים הייתה בדיעבד גם הערכת עצמו . החוויות הקוסמיות של הראי"ה, האחריות ההומנית וההתעלות על הגבולות של לאומיות ואתניות היו דגם מופת של חוויות דתיות ללא מושאים . החוויה הדתית שלו דחתה צמצום כלשהו לאובייקט זה או אחר . מכאן שהחוויה הדתית המושאית של הראי"ה, כלומר חוויית הדבקות באלוהים, הושתתה ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים