(ו) חוויה וחוק

ה א ו ר ו ה ק ו ד ש ] 244 [ שהוא בעל יצרים וחסרונות . אדם בדרגה של קדוש, שאיזן את עצמו במידה 388 לעיתים אף נתפס החוק כמגבילמרבית, לכאורה איננו נזקק לחוק בתור שכזה . את רוח החירות של הקדוש . בהגותו של הראי"ה מופיעים שיקולים נוספים, כדוגמת השייכות של המצוות לפרטים בעוד שהקדוש מגיע לדרגת ההכללה . נבחן כעת את מערכת השיקולים המביאים לייחוס האנטינומיזם לדמות הקדוש בהגותו של הראי"ה . עקרונות אנטינומיזם נשען בדרך כלל על תפיסה היררכית של המעשה הדתי . לפי תפיסה כזו, יש ציוויים שהם חשובים יותר ואין אפשרות לוותר עליהם, ויש ציוויים שבמצבים מסוימים ניתן שלא לקיימם ( "עשה" ) או לעבור עליהם ( "לא תעשה" ) . בדבריו בשמונה קבצים השתית הראי"ה את האנטינומיזם על מדרג כזה : המיוחדים שבבני אדם, שמוצאים בקרבם נטיה לדעת ד', מוכרחים הם להיות שקועים בזה יותר מבכל המקצעות שבתורה ושבחכמה שבעולם, ואינם רשאים לסוג אחור ממדרגתם בשביל שום מניעה שבעולם, ואפילו אם יתדמה להם שעל ידי שיקועם בדעת ד' הם מאבדים כמה ענינים של מצות מעשיות ושל ידיעת התורה, או שאינם יוצאים ידי חובתם בדרך ארץ . כי כל השלמות המעשית 389 היא רק הדרכה...  אל הספר