(ג) כשרים

י י ח ו ד י ו ת ד ת י ת ו ד ת י ו ת י י ח ו ד י ת ] 209 [ 227 שהוא מועיל ומחזק, ולבער אחריו במקום שהוא פורץ את גבולו 228 והולך בדרך לא סלולה . שוב נקט הראי"ה מונח האופייני לקבלת האר"י, ושקיבל משמעות רחבה בתורת החסידות והוא "עבודת הבירור" . לעיל עמדנו על משמעות איסוף הניצוצות שנשבו בידי הקליפה וחישופם . עבודת הבירור היא פרטנית . היא מחייבת את 229 הצדיק להתייחס לאירועים מובחנים ולציבורים מוגדרים ולהפיק את הטוב . עבודת הבירור מתייחסת לכל תחומי הפעילות והיצירה . אולם הראי"ה הדגיש את הכושר האסתטי . מבחינתו חילוץ הניצוץ האלוהי במובן האסתטי משמעו לגדור את היצירתיות ולהציב גבולות לחירות וליצריות שבה . הראי"ה הרבה לעמוד על מקומה של האסתטיקה בהווייתו של האדם השלם . ראינו לעיל שדמות הגאון העסיקה אותו באופן שיטתי . הוא אף טען שהחירות 230 מבחינתו הצדיק מאשר את העולם החומרי מפני שהיופי היא תנאי ליצירה . שבו הוא בבואה ( "זיו טהור" ) של יופי עליון ודרך להגיע אליו . צדיקים ניחנים 231 במידה רבה תפיסת העולם שלהם ב"הרגשת נועם ויופי" של העולם החומרי . היא אסתטית . הראי"ה כתב : אפילו אמן חילוני רואה את העול...  אל הספר