ה ר א י " ה ו ע ו ל מ ו ה ר ו ח נ י : מ ח ו ו י ה ל ש פ ה ] 95 [ מפעל העמים אלא מתת שנפלה בחלקם' . [ . . . ] לפנינו קפיצה, ואם 9 לדבר בשפה תיאולוגית, הרי לפנינו בריאה חדשה . קביעות אלה מבטאות את התודעה שלפיה היות האדם יצור לשוני היא יסוד ראשוני באפיון הקיום האנושי . שאלת היסוד היא : מה טיבה של השפה ? נפתח אפוא בהצגה של שתי תאוריות לשוניות, המציגות עמדות מנוגדות בשאלת משמעותה של השפה : תאוריית הלשון של רולאן בארת ותאוריית הלשון של היידגר . בארת טען כי השפה האנושית היא ראשונית, ואין בה רכיב חוץ-לשוני . בניגוד לכך, היידגר סבר כי השפה האנושית מבטאת יסוד קדם-לשוני — הישות עצמה . רולאן בארת טען כי הן המסמן הן המסומן הם לשוניים, ולפיכך אינם מקיימים יחס רפרנציאלי אל מה שמעבר לשפה . לפי בארת, הסמיולוגיה, היינו, תורת הסימנים, היא חלק מהבלשנות . שכן מושאיה של השפה הם לעולם מושאים לשוניים . אין סימנים שאינם לשוניים . הסימן הוא היחס שבין מסמן — הביטוי לבין תוכנו ; בניגוד לכך, סוסיר טען כי הבלשנות היא חלק מתורת הסימנים ( סמיולוגיה ) , הרחבה יותר, המכילה גם סימנים שאינם לשוניים, בארת כתב : דומה שנעשה...
אל הספר