(ג) הקשב לסוד – עמדתו של בובר

ה ר ל י ג י ו ז י ו ת ש ל ה ח ל ו צ י ם ב נ י ה ע ל י ו ת ה ש נ י י ה ו ה ש ל י ש י ת ] 83 [ כוח ההכרעה הקדמונית, כדי שיקשיב בכוח זה לקול וישמע מה 132 שיש לקול הזה להגיד לו, לשעתו ולמפעלו . בובר הניח כי בכבשנו של הסוד מופיע קול, קול הדובר מתוך פנימיותו של האדם ומוביל אותו אל ההכרעה . זה הרגע שבו האדם פוגש ביסוד הנצחי בחייו . מנקודת מבטו של בובר, העיצוב התרבותי משקף עניין זה בצורה מובהקת . בתפיסתו, תרבות אינה יצירה מלאכותית אלא היענות לסוד . הוא דחה את התפיסה, שלפיה "רוח ישראל" משקפת את "האישיות הסינתטית של עמנו" . לדבריו, רוח ישראל אינה יצירה אגואיסטית של יחידים הקרויים ישראל, אלא היא : אמת חיה שאנו מאמינים בה, שאינה קנייננו, אלא יכולים אנו להיות לקניינה, שאינה תלויה בנו, אלא אנחנו בה, ושאף על פי כן זקוקה 133 היא לנו, כדי להיעשות דבר של מטה, דבר ממשי "היסטורי" . הביטוי "אמת חיה" אינו מקרי ; הוא משקף תפיסה מטאפיסית של התרבות והיצירה הריאלית . אגב ביקורת על התנועה הקיבוצית הוא מהרהר : "שמא אין אמת חיה בין איש לאיש בלי קבלה משותפת של שפע החוזר ומשתפך 134 תמיד, שפע של אותה אמת מלמעלה, שאינ...  אל הספר