(ד) בין רליגיוזיות מושאית לרליגיוזיות לא מושאית

ה א ו ר ו ה ק ו ד ש ] 22 [ יהיה משפטנו נוטה הרבה יותר להכריע לכף זכות . [ . . . ] העובדות 43 המציאותיות כשהן לעצמן אינן מספיקות כדי לקבוע כאן את הערך . לפי ג'יימס ערכה של החוויה הדתית אינו מותנה בהקשר כלשהו שמעבר לתוכן ולמשמעות של חוויה זו בחיי האדם ; זאת גם אם מקורה העובדתי של חוויה זו ומשמעותה נובעים מהסובייקט המאמין . השאלה : האם יש אלוהים או שמא האדם המציאו אינה רלוונטית למשמעות האמונה באל . הרליגיוזיות אינה נפגעת כלל ועיקר מהקונטינגנטיות האונטולוגית של האל . ג'יימס הניח כי הרליגיוזיות היא מושאית : "הדת פירושה רגשותיו, פעולותיו וחוויותיו של היחיד בבדידותו, במידה שהוא רואה את עצמו כנמצא ביחס 44 ניתוח זה מותיר אל האלוהי, יהא אשר יהא הדבר שהוא חושבו לאלוהי" . את שאלת מעמדו של האל בלתי פתור . הוא מסיט את משקל הכובד מהמושא ( הנאומה ) אל האקט ( הנואזיס ) . הסטה זו נעשית בעדינות יתירה, אבל אי אפשר להחמיצה . הרליגיוזיות היא מופנמת ומבטאת את חוויותיו ותודעתו של המאמין כמי שמצוי ביחס לאל, ולא בשאלת משמעותו ומעמדו של האל עצמו . ברם, ג'יימס עצמו הבין כי אפשר להתעלם משאלת ממשותו של האל ומהאופן ...  אל הספר