פרק טו: כתיבת ספרי תורה תפילין מזוזות וקמיעות על עור צבי

א ל ו ה י ם , ש ד י ם ו מ ל א כ י ם 278 מדרך הטבע, שכיח היה פחות מאשר בהמת בית, וממילא היה מחירו גבוה ממחיר עור פרה, לדוגמה . אם נוסיף לכך שצבי קטן בממוצע מפרה, הרי ברור שגבוה מחירו של ספר תורה התפור מעורות הרבה של צבאים, מספר תורה העשוי ממספר קטן יותר של עורות בהמה . מעתה את הרדיפה אחר עור צבי, למרות מחירו, יש לייחס לעדינותו וליופיו, ושמא 4 בין כה וכה, מסתבר שההלכה במשנה משקפת נוהג יהודי עתיק מצאו לכך סיבות נוספות . 5 של כתיבת ספר תורה על עור צבי, ושמא אף הנוצרים נהגו לעשות כן . נוהג זה, אף כי ספק אם רווח בשל מחירו, משתקף גם בהלכה אחרת . בהלכות ספר 6 מובאת ברייתא ולאחריה דרשה : תורה שנמצאו בגניזה ( המיוחסות לר' יהודה הברצלוני ) , זה אלי ואנוהו — התנאה לפניו במצות : עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה לשמה, וכתוב לו ספר תורה לשמו, בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאין ; ודרשי רבנן : חייב אדם לעשות לו סוכה נאה . . . ויכתוב לו ספר תורה בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן, על גבי עורות צבאיין, ויעטפנו בשיראיין, שנא' ( שמות טו,ב ) 'זה אלי ואנוהו' . 7 לא מוזכרים...  אל הספר