פרק יג: נשים כשפניות בעת העתיקה

א ל ו ה י ם , ש ד י ם ו מ ל א כ י ם 246 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה' . והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס . הרי כאן איסור על הימצאות המכשפים מחד גיסא, ואיסור על עשיית הכישוף מאידך גיסא . והנה, בשמות כב,יז מובא איסור נוסף : ‘מכשפה לא תחיה', ויש בכך חידוש . לא רק שפירט הכתוב איסור מיתה על מכשפים, עונש שאינו מפורש קודם לכן, אלא שיש כאן הדגשה מיוחדת על האשה המכשפת, דגש שאינו מובן, דווקא על רקע העדויות הספרותיות על 2 לא זו בלבד, אלא שדרך כלל נוקט המקרא לשוןמציאותם של מכשפים ולא מכשפות . זכר, אף שהכוונה לזכר ולנקבה גם יחד, בעוד שכאן האיסור מדגיש, כביכול, אשה מכשפה . אפשר שבשל כך סברו מדקדקי ימי הביניים כי אין ‘מכשפה' צורת נקבה ל'מכשף', אלא 3 לאמור, איסור התורה כאןצורת הה"א נוספה לחיזוק והפלגה, היינו מכשף מסוג כלשהו . מתייחס בין למעוננים, בין למעלי אוב, ולכל סוגי המכשפים, בין זכר ובין נקבה . הדוגמה היחידה בתנ"ך לתיאור מפורט של עשיית כישוף היא בעלת האוב . בשמ"א כח מסופר איך שאול יצא להילחם בפלשתים, ולפני כן הוא הלך אל אשת בעלת אוב בעין-ד...  אל הספר