פרק יא: חותמות מגיים על הגוף בין יהודים במאות הראשונות לספירה

ח ו ת מ ו ת מ ג י י ם ע ל ה ג ו ף ב י ן י ה ו ד י ם ב מ א ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ל ס פ י ר ה 209 בקשר שבין חזון יוחנן לבין ספר יחזקאל שהשפיע עליו לא פקפק איש, אלא שהגדילו חוקרי הנצרות הקדומה לעשות בכך שאספו את כל המקורות המעידים על מנהגי ציון הצדיקים באות ( Sphragis ) , החל מן הספרות החיצונית וכלה באבות הכנסייה ובספרים 2 נוצריים שונים . אמנם, כבר הראו החוקרים כי המנהג לחתום את הגוף לא היה מנהג יהודי דווקא, ולא רק בעל משמעות אפוטרופאית, כי אם גם סמל של בעלות ואדנות על עבדים, אך לנושא 3 והנה, ישהנדון כאן אין זה משנה כלל, שכן זיקת מנהג חתימת הגוף למקרא גלויה לכל . מהחוקרים הרואים בקומראן את חוליית המעבר בין הנביא יחזקאל לראשוני הנוצרים, לאמור כי אף אנשי קומראן ציינו עצמם בתווים שונים . ואולם, אף שיש הגיון בחיפוש קשר מעין 4 זה, הרי שעיקרי הדברים לא יצאו מגדר של השערה . בין כה וכה, החוקרים שאינם בני ברית לא עמדו על מקורות רבניים שונים אשר יש בכוחם לסייע בהבנת המקורות המקבילים האחרים . אין צריך לומר כי לא עמדו אף על חשיבותה של ספרות ההיכלות לבירורו של מנהג זה, וזאת בשל התפתחות המאוחרת יחסית של ...  אל הספר