ס פ ר ו ת ה ה י כ ל ו ת ו מ נ י ע י כ ת י ב ת ה 183 השאלה העומדת כאן לבירור היא : מה הניע את העוסקים במרכבה, או בחוויות מיסטיות, בין שהם ידועים, ובין שאינם ידועים, לכתוב את ספרות ההיכלות . שאלה זו תלויה, לכאורה, בקשרי הגומלין שבין שתי הספרויות השונות : התלמודית וההיכלות, שכן אם יתברר המניע לכתיבת הספרות האחת, עשוי להתברר המניע לכתיבת הספרות האחרת . ואולם, דווקא השוני שבין ספרויות אלו, בעניינים רבים בכלל, ובמניעי הכתיבה בפרט, מלמד כי ניתן ללמוד מספרות האחת על האחרת גם על דרך הניגוד, ולא רק על דרך ההקבלה . מכל מקום, מגמת הדברים להלן היא לבחון את מניעי הכתיבה של ספרות ההיכלות על רקע הספרות ה'קנונית' מחד גיסא, ועל רקע ספרות ההרפתקאות והמטיילים, למן העת העתיקה ועד לעידן המודרני, מאידך גיסא . א . הכתיבה כמצוות דתית לכל ספרות יש מניעים לכתיבתה, ולספרות דתית — על אחת כמה וכמה . ואכן, חוקרי 3 התירוץ התורה שבעל-פה חיפשו ומצאו נימוקים שונים לכתיבת המשנה והתלמוד . השכיח לכתיבת התורה שבעל-פה הוא שהיא לא תשתכח, אך ספק רב אם בכוחו של נימוק זה לבאר מדוע בתקופה אחת נחשבה כתיבת תורה זו לאיסור, ומדוע בתק...
אל הספר