א ל ו ה י ם , ש ד י ם ו מ ל א כ י ם 114 אלו המוזכרים בתלמוד . ואולם, אף אחד משירים אלו לא זכה אצלו לדיון מעמיק ומסודר, והמעבר המהיר משיר אחד למשנהו יוצר רושם שהדברים נכתבו בחיפזון . בבוחננו את תרומתו של שד"ל לחקר השירה העברית הקדומה חובה לקובע, גם אם בצער, כי ביחס לשירה עברית הקדומה ( למעט שירת ימי הבינים ) , לא עמד מחקרו במבחן 4 לאחר כ- 160 שנה ניתן לומר הזמן, וגם יד אוהבת אינה יכולה לטשטש את נגעי הזמן . בוודאות כי עיקר תרומתו של שד"ל לשירה העברית העתיקה היה בכך שהוא הכניס תובנות חדשות לבית המדרש הישן, הן התובנות של חכמת ישראל, לפיהן הכרת טקסטים אינה מסתכמת בהבנת המלה או העניין, אלא יש לחקור את מקורם בזמן ובמקום ( ואם אפשר : אף לזהות את המחבר ) . אין לשכוח כי שד"ל נמנה על דור המייסדים, והאופי הבוסרי של דבריו אינו נובע מכוחו הדל של האיש, חלילה, כי אם בשל ראשוניותו . חוקרי התלמוד המובהקים כמעט ולא מצאו עניין בשירה המוזכרת בתלמוד, ושאלות-יסוד בספרות זו, כגון זיהוי הספרות שמקורה בתקופת התלמוד ותיאור האישים שפעלו באותה שעה, דחו את העיסוק ב'זוטות' מעין שירה . לעומת זאת, חוקרי ימי הביניים הפ...
אל הספר