ה ש ם ה מ פ ו ר ש ש ל ה ' 61 4 תופעה זו ידועה היטב בספרותבכינויים שונים, כפי שהדבר ניכר בספרות קומראן . המקרא, כמו גם בספרות חז"ל, אשר נחקרה לא מעט, מחקר בו התברר כי שם ה' היה חלק מה'תיאולוגיה' העתיקה . התנאים, למשל, תיארו את הכוהנים במקדש שהיו מברכים 5 על הכהן הגדול, בעבודת יום הכפורים, אמרו כךבאמצעות השם המפורש ( סוטה ז,ו ) . ( ירו' יומא פ"ג ה"ז ; מ ע"ד ) : ‘בראשונה היה אומרו בקול גבוה . משרבו הפרוצין היה אומרו בקול נמוך . אמר רבי טרפון : עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתיו מבליעו בנעימת הכהנים . בראשונה היה נמסר לכל אדם . משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים' . מסתבר, אפוא, שהכוהנים חששו שמא 'פרוצים', הם אנשים בלתי כשרים, ישתמשו שימוש בלתי-ראוי בשמו של ה', הוא 'השם המפורש' 6 ( יומא ו,ב ) , ועל כן הסתירו אותו . אין בידינו מסורת מפורשת ביחס למה שעשו הפרוצין ( או : הפריצין ) , וגם אין לדעת מתוך מסורת זו כמה אותיות היו בשם המפורש . על כל פנים, ניתן להסביר את החשש מפני הפרוצין בכמה אופנים . א"א אורבך הצביע על עשיית כשפים באמצעות השם המפורש, פירוש הנמשך אחר ...
אל הספר