"אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בַּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד ? " [ 136 ] אין הכרה בזהותם התרבותית, החברתית והפוליטית של אזרחי ישראל הערבים . זאת, בניגוד ללגיטימציה המוענקת לזהותו של העם היהודי . פרק זה יתמקד בניתוח שאלות הזהות שיום זה מעורר, באמצעות התחקות אחר האופן שבו ביקש הממסד הישראלי להשפיע, לעצב ולכונן את חוויית יום העצמאות בחברה הערבית בישראל . המחקר נחלק לשתי תקופות מרכזיות : היובל הראשון של ימי העצמאות ( 1949 - 1999 ) , שבו ביקש הממסד בעיקר לשתף את הציבור הערבי בחגיגות, בתחילה בכפייה ובהמשך באמצעות ניסיונות לרתום אותו בדרכים אחרות ; וחצי היובל שלאחר מכן ( 2000 - 2025 ) , שבו התמקדו ניסיונות הממסד במניעת ציון יום העצמאות כיום אבל, באמצעות חקיקה, אכיפה, שיטור ופעילות של ארגוני חברה אזרחית . ניתוח זה ייעשה מנקודת מבט כפולה : מתוך חוויותיהם של אזרחי ישראל הערבים ומתוך אופני ההתנהלות של הממסד הפוליטי הישראלי . במסגרת ניתוח זה נציע בחינה ביקורתית של האמצעים שהפעיל ומפעיל הממסד במסגרת הניסיון לקבע את חגיגות יום העצמאות כיום של המדינה כולה, ובכלל זה של אזרחי ישראל הערבים . הממסד הפוליטי יצר ...
אל הספר