מלחמת ששת הימים: "אל תספרו לי על הנאיביות הזאת, שערביי ישראל התנהגו יפה"

"אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בַּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד ? " [ 86 ] 37 בה בעת, החלו להתבצע מעצרים בגין עבירות של "ביזוי ורגועים" . 38 הדגל" או ביטויי תמיכה בנאצר . גם הציבור הערבי לא היה מִקשה אחת בפעולותיו . לפי אורי שטנדל, בתקופת ההמתנה "חוגים קיצוניים לאומניים האמינו כי קרוב חורבנה של ישראל, אך לעומתם ניעורה תנועת הזדהות, שמצאה ביטויָה בתרומות דם, בהתגייסות מתנדבים לעבודה ביישובי ספר ובסיוע כספי . היקף הפעילות בשני הקצוות היה מצומצם, כשהציבור הערבי בכללו ניצב בתווך ומגלה עמדה מפוכחת, ללא גילויי עוינות, אך אף ללא אהדה 39 באשר לחוגים הקיצוניים, היו מי שגינו את הממשלה, ואפילו לוהטת" . כאלה שתמכו בנאצר בפומבי, כפי שעולה מעדותה של שרה אוסצקי-לזר : בשלושת השבועות שקדמו למלחמה, הזכורים כתקופת ההמתנה, נותרו באוניברסיטה רק נשים וערבים — כמעט כל הגברים היהודים גויסו למילואים — והאווירה הייתה מתוחה מאוד [ . . . ] הדעת הייתה מוסחת לקולות שבקעו ממכשירי טרנזיסטור קטנים שהחזקנו בתיקים . בין הסטודנטים הערבים היו כאלה ששמרו על שתיקה בפנים חתומות, ואחרים שנסחפו אחר סיסמת "נאצר מחכה לרבין" 40 והתגרו בנו ...  אל הספר