פרק ראשון: מדינה דמוקרטית ויהודית ושאלת הזהות

"אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בַּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד ? " [ 34 ] על פני מנעד שבין זרוּת לאחרוּת . באמצעות יחסה לערבים מכוננת 2 בעשור האחרון, התודעה העצמית של החברה היהודית בישראל . ועד למלחמה באוקטובר ,2023 חרף האתגרים ביחסי יהודים-ערבים, מיקמה החברה היהודית את החברה הערבית קרוב יותר לקוטב הזרות, 3 מאז המלחמה שבמסגרתו הערבי הוא "הזר" — אך גם "אחד מאיתנו" . שפרצה ב- 7 באוקטובר 2023 מתח זה התעצם והלך . אזרחי ישראל הערבים חדלו להיות הזר שהחברה היהודית-ישראלית מוכנה להכיל כחלק מן ה"אנחנו" ; כעת הם ה"אחר", שאחרותו נתפסת כמאיימת 4 במסגרת פרק זה נטען שלמרות המתח על עצם קיומה של החברה . בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית לבין היותה דמוקרטית, המסקנות לגבי מעמדה של הזהות הפלסטינית בישראל זהות . על מדינת ישראל לדאוג לשגשוגה ולטיפוחה של הזהות הפלסטינית בקרב אזרחי ישראל הערבים, הן מתוך הגדרתה כמדינה יהודית והן מתוך הגדרתה כדמוקרטיה ליברלית . כאמור, מדינת ישראל מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי . המסקנה הנגזרת מכך לרוב, היא שאזרחי ישראל הערבים אינם זכאים להגדרה עצמית מדינתית במסגרת זו . הצידוק לק...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים