הנכבה והמלנכוליה היהודית־ערבית

406 יהודה שנהב-שהרבני של הפעולה האנושית" והינה עיתון הארץ , שהתמקד בדרך כלל בעוולות הכיבוש מעבר לקו הירוק, קבע לאחרונה במאמר מערכת : "די לשכתב את ההיסטוריה ישראל [ ] משקיעה מאמצים אדירים, בעיקר חינוכיים, כדי לסלק ולהרחיק סיפורים או עדויות שעשויים לתמוך בקיומה של הנכבה" 2 אין זה דבר של מה בכך לנוכח עומק ההכחשה, ההשתקה המאורגנת והטאבו שהוטל על עיסוק דמוקרטי בשאלת 1948 למרות הדמוקרטיזציה החלקית של ההיסטוריוגרפיה הישראלית בעשורים האחרונים, היא עדיין ברובה מגויסת למיתוסים אנכרוניסטיים בדבר מעטים מול רבים, טוהר הנשק ובריחת הערבים מיתוסים שהמציאו מדינאים, אנשי צבא והיסטוריונים מטעם או מטעם עצמם כדי למצוא צידוק לשלדים שישראל מחזיקה בארון 3 הישראלים הפוחדים להסתכל בעיניים פקוחות על עברם, ממשיכים לטעון שאנו חיים בחברה חופשית ופתוחה 4 ואולם נדמה שכמה סכרים נפרצו מאז כיום ברור שטבח וגירוש התרחשו בכל רחבי פלסטין הדעת אינה מסוגלת לעכל את הדרמה שהתחוללה פה, שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה את גירושם של 750,000 אנשים מבתיהם, שיצאו מבוהלים בסירות ובספינות מנמלי היציאה בחיפא, עכא ויפא או את בזיזת ה...  אל הספר