158 יהודה שנהב-שהרבני לבירוקרטיה ( 1949 ) זמן לא רב לאחר שחיבורים קלאסיים אלו נעשו נגישים בעבור הסוציולוגים האמריקנים, ניסו רוברט ק׳ מרטון ותלמידיו באוניברסיטת קולומביה לשרטט את גבולותיו של תחום מחקר חדש זה על-ידי איסוף חומרים תיאורטיים ואמפיריים שעסקו בהיבטים שונים של הארגונים 7 לראשונה היו סוציולוגים מעורבים בהתפתחות ובבדיקה האמפירית של הכללות שעניינן המבנה והתפקוד של הארגונים ככאלו 8 בהקשר זה, אליבא דסקוט, שבו והתגלו והודפסו מחדש "אבות קדמונים" מתקופות קרובות יותר, כגון פרדריק טיילור, צ׳סטר ברנרד וג׳ורג׳ אלטון מאיו סקוט מתמצת את תיאורו בטענה ש"תרומות מרכזיות אלו ואחרות הקשורות אליהן יצרו את ההכרה בשטח מחקר חדש – ארגונים" 9 מטרתי בפרק זה היא להציג היסטוריוגרפיה חלופית של תחום תורת הארגון 10 הגם שאני מקבל את קביעתו של סקוט בדבר קיומם של שני שיחים נפרדים המהווים את עמוד השדרה של תורת הארגון ( שיח סוציולוגי ושיח ניהולי ) , אני חולק על נקודת המוצא שלו ( "נקודת אפס" ) ועל הגנאלוגיה שלו מתיאורו של סקוט עולה כי ראשית ההיסטוריה של התחום היא בתרגומו של ובר לאנגלית, כאילו לא היה קיים מחקר משמע...
אל הספר