132 יהודה שנהב-שהרבני מרחב, אדמה, בית נולד בזמן של בין ערביים מצד אחד הוא סימן את המרחב כזירה של מאבק, מתוך שהוא משקף ומלווה את המאבק הפוליטי שהתחולל באותם ימים על חלוקה צודקת של קרקעות ודיור ; ומצד אחר הוא קיבל על עצמו, למעט כמה מקרים יוצאי דופן, את האפיסטמולוגיה של השיח הלגלי הפנייה לבית הדין העליון לצדק בסוגיית הקרקעות או המאבק בכנסת על הדיור הציבורי, שהיו בעלי עוצמה בפרקטיקה הפוליטית באותה תקופה, גם צמצמו את אופקיו של הדיון הביקורתי אני פותח בדוגמה זו כדי לסמן את התנועה שעשה כתב העת בעשור האחרון בשאלת היחס בין ריבונות למרחב עוד אחזור אל טענה זו שכן אני מבקש לייחד את דבריי למחשבה אחרת על ריבונות, מחשבה שאינה מכפיפה את המאבק המעמדי, המגדרי או הגזעי רק להיגיון טריטוריאלי או להיגיון של המדינה נקודת המוצא שלי היא שמושג הריבונות הוא אולי המרכזי שבמושגים בתורת המדינה המודרנית שטרם עברו תהליך של פירוק תיאורטי ביקורתי שיטתי פירוק כזה צריך להציג את הריבונות כמרובת פנים ולא כקטגוריה אחדותית יציבה הריבונות היא פרקטיקה מרחבית וטמפורלית מחוררת ובלתי רציפה ; היא מכילה אזורי עמימות ומבוססת על מצב ...
אל הספר