136 יהודה שנהב-שהרבני אלאור : ספרים אלגוריים מחזיקים סיכוי פדגוגי, אבל גם סכנה כמורים, הם נותנים לנו הזדמנות לשחק עם המשל ולעשות באמצעותו מניפולציות אבל, כיוון שיש כאן טריק, צריך לשים לב מלכתחילה לחוקיו של המשל ולאמן תלמידים לסוציולוגיה להיות חשדנים כלפי חוקיו של כל משחק ( מחזירים בתשובה, לדוגמה, יכולים להגיד לך : נניח שהעולם הוא מסדרון על ההתחלה אני נוטה לומר להם : אבל הוא לא ) לכן, כנראה, לימדו אותנו בתיכון ספרי מוסר אלגוריים כמו הכוזרי , חוות החיות , או הדבר עם זאת, אני מסכימה איתך שיש כאן פוטנציאל עצום והוא מעסיק אותי כבר כמה ימים, בעיקר כמובן סביב האישה והמבט, אבל לא רק מעניין לאן אתה הלכת עם זה שנהב : הקריאה שלי את הטקסט נעשית לפחות בשתי רמות שונות, שמתקיים ביניהן מתח מובהק אנסח את המתח הזה כך : ברובד האחד, הגלוי, הטקסט הזה מייצר ביקורת נוקבת על החברה העכשווית האלגוריה של העיוורון מלווה את המצב האנושי בכללותו, כמו שמצהירה על כך במפורש אשת הרופא ( אין לה שם משלה, כמו שלאף אחד אין שם משלו ) : "אני לא חושבת שהתעוורנו, אני חושבת שאנחנו עיוורים אנחנו עיוורים שרואים שגם כשהם רואים, הם ...
אל הספר