מרחב, אדמה, בית: על התנרמלותו של "שיח חדש"

70 יהודה שנהב-שהרבני אדמות נמרץ וקול דובר מוסמך לענייני התיישבות – החליפו קבלני קרקעות הקרקע נהפכה מאדמת מולדת לנדל"ן, בבחינת קרקע כשלעצמה ( לפחות לכאורה ) אפילו צאצאיו של יצחק טבנקין בקיבוץ המאוחד הפסיקו לדבר במונחים של גאולת אדמה והחלו לאמץ טרמינולוגיה מסחרית בדיון הציבורי בישראל השתרש הביטוי "קיבוצי הנדל"ן", כינוי לקיבוצי מרכז הארץ ( למשל, רמת רחל או שפיים ) שהתעשרו בן-לילה כתוצאה משינוי ייעודן של האדמות החקלאיות הדיון בקרקע עבר דה-מיסטיפיקציה ונהפך לנחלתן של קבוצות אזרחיות טכנוקרטיות, שפועלות בשדה סמנטי משוחרר מן המשמעויות הלאומיות המסורתיות על שינוי זה היה אפשר לומר, כי אם "מולדת" הייתה נהפכת ל"קרקע" ( ו"אוכלוסייה" – ל"בני אדם" ) , רבות מן הפרות הקדושות של העולם המודרני היו נשחטות מן הטענה שהשיח עבר "דה-מיסטיפיקציה" ו"אזרוח" אין כדי להסיק שהציונות חדלה להיאבק על הקרקע או נכשלה במאבק זה בדיוק להפך : מדינת ישראל ( ועימה הישות המיתית המכונה "העם היהודי" ) מחזיקה היום בקרקע בהיקפים חסרי תקדים בכל שנות מאבקה של הציונות על "ארץ-ישראל" הפרקטיקות הצבאיות של ישראל עדיין קובעות את היקף הקרק...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ