פרק חמישי: מסעות

46 אדם אלא גם לבעלי חיים ולצמחים, אפילו לזרעים ולפקעות בשעה שחקלאים מעבירים אותם מאקלים 2 אחד למשנהו . במהלך ימי הביניים נהגו הסובלים מבריאות לקויה לצאת למסעות עלייה לרגל, בעיקר מסיבות דתיות, ולעיתים קרובות פירשו את התועלת שהפיקו מהמסע כסימן להתערבות אלוהית ולא כתולדה של שינוי האווירה . ב ס י פ ו ר י ק נ ט ר ב ר י, מציב צ'וסר את הריפוי כאחת המטרות העיקריות של עולי הרגל שלו : "וכאן באנגליה רבים מהם עושים דרכם לקנטרברי, לקברו של הקדוש הצדיק המבורך תומס . הם נוהרים ממחוזות קרובים ורחוקים בתקווה למצוא מרפא 3 המסע, שנמשך שבועות ברצף, למדווים ולדאגות . " ברגל או על גב סוס, היה ודאי מפרך — ובמקרה של מסעות ארוכים יותר, יש לשער שרבים מן הנוסעים החלשים יותר מתו בדרך . אבל עבור אלה שהצליחו להשלים בהצלחה עלייה לרגל למקום מרוחק, היו ודאי מימוש היעד הרוחני ותחושת ההישג של עמידה באתגר כזה בהצלחה, בעלי משמעות עמוקה לגוף ולנפש כאחד . נוסף על כך, קשה לחשוב על תרופת פלסבו משכנעת יותר ממסע שבסופו מחכה חפץ קסום או רוחני, שכבר יש עדויות רבות על תכונות הריפוי שלו . לפני שנים רבות יצא אחד המטופלים הספקנים שלי...  אל הספר