8 | יעל הלפמן כהן בכל השעות האלה לבדי עם הצנוברים אף פעם לא הרגשתי בודדה . הזרעים הקטנים השחורים העניקו לי לראשונה את חוויית הזרימה ( Flow ) , חוויה של נוכחות הרמונית תוך איבוד תחושת הזמן . הייתי שקועה בפעילות, ונשאבתי אליה בעוצמה . כחיילת זכיתי לעבוד באופן רשמי עם הטבע . הייתי מש"קית וקצינת חינוך, ותפקידי היה, בין היתר, לקרב את החיילים לסביבה הטבעית, להכיר להם את החי והצומח . שם התאהבתי . בשיטוטים שלי במרחבי מכתש רמון, כל מפגש עם החי או הצומח על רקע האין המדברי היה מרגש במיוחד . נחשפתי להתאמות המיוחדות של צמחים ובעלי חיים במדבר, לאסטרטגיות המופלאות של הטבע לפתרון אתגרים . כשהשתחררתי המשכתי לשמור על קשר עם הטבע, ועבדתי כמדריכת טיולים ברחבי הארץ, אך בעת בחירת הנתיב המקצועי, הטבע לא עלה כאפשרות לעיסוק משמעותי . שמרתי אותו כתחביב וכפרנסה זמנית למשך תקופת הלימודים, וכשהתחלתי את חיי הבוגרים כמהנדסת תעשייה וניהול, הטבע חזר להיות עבורי מרחב של טיולים ונשימה . החיים המקצועיים אומנם הרחיקו אותי מהטבע, אך קירבו אותי לעולם היזמות והחדשנות : בשנים הראשונות עבדתי בחברת הזנק רפואית וזכיתי לראות איך ...
אל הספר