שכן ברשותם היו רק אקדחים אישיים . בריאיון לספר סיפרה גור : "בדרך פגשנו חיילים שהמליצו לנו לא להתקדם . אמרו שיש מחבלים עם מטענים על הכביש . בכל זאת המשכנו . בצומת מעון ראינו בפעם הראשונה רכב ישראלי שהותקף ונהגת הרוגה בפנים . ביום רגיל היינו עוצרים לטפל . הבנו ששום דבר לא רגיל" . הם פנו שמאלה לעין הבשור, ועוד בצומת החל ירי כבד לעברם . "אנחנו רק עם אקדחים, מולי טנדר לבן עם מחבלים" . זאת היתה ההיתקלות הראשונה של גור וקאדר . הם ירדו מן הניידת בצומת מעון והשיבו אש . קאדר חיסל מחבל אחד . מיד אחר כך זיהתה גור שמחבל מתכופף ומתכונן לירות לעברם אר ‑ פי ‑ ג'י . שניהם קפצו לתעלה נמוכה בצד הכביש . האר ‑ פי ‑ ג'י פגע בסמוך לניידת ברעש מחריש אוזניים . גור : "לא שמענו כלום . צפצוף מטורף באוזן . פנינו אחד לשני בשפת סימנים . הבנו שחייבים לחזור למעלה, לכביש . באותו רגע הגיעו שני רכבים צה"ליים ממוגנים" . גור וקאדר עדכנו את החיילים על חוליית המחבלים לא הרחק משם, והכוח הסתער לכיוונם ופגע בהם . לגור נותר כדור אחד בלבד במחסנית, ולקאדר שניים . "היינו חייבים להגיע לנשקים הארוכים בעין הבשור . ביקשתי מהחיילים בצומ...
אל הספר