השטח שרץ עשרות מחבלים והחוליה של רביב, כולל לוחמות גדוד ברדלס וצוות מילואים של לוט"ר, היתה בנחיתות מספרית . אוחנה : "ראיתי דיווח במערכת וחשבתי שאולי פגעה במח"ט רקטה . הייתי עם מדף סגור, הראש בפנים, בלי תמונת מצב מלאה . עלתה לי המחשבה להשיג חילוץ . שמעתי ברקע התרעות צבע אדום, לא חזקות, אבל מספיק כדי להבין שמשהו קורה" . כשהגיעה למח"ט על כביש ,232 הוא צעק לה לפתוח את הטנק מאחור . סביב נשמעו יריות של נשק קל . בריאיון לספר תיארה אוחנה את ההתרחשות : "שאלתי אותו, 'המח"ט, מי יורה ? ' הוא ענה : 'שמעי, מיכל, הכול מחבלים . גם מולנו וגם משמאל לציר . תתחילי לסרוק ולירות'" . אוחנה : "אני נותנת פקודות לנהגת, מזהה מחבלים . עשרות חוליות נעות . אני רואה אותם באמצעי התצפית . בהתחלה סימַנו את הקרובים אלינו, בטווח של 300 עד 800 מטר, ועליהם ירינו במקלעים . אחר כך זיהינו מחבלים רחוקים יותר ועברנו לירות בפגזים . לפתע הנהגת שלי, לינוי, ראתה מחבל עם אר ‑ פי ‑ ג'י, מתחבא מאחורי עץ, מכוון אלינו . ירינו עליו פגז והוא לא הצליח לפגוע בטנק" . בשלב הזה כבר הגיעה למקום גם סרן קרני גז . לאחר שניסתה להגיע למוצב סופה ונקר...
אל הספר