מרים שחור ז"ל, חברת פלמ"ח בת 19 ולוחמת הפלמ"ח הראשונה שנפלה בקרב . ב ‑ 9 בדצמבר 1947 יצאה שחור עם כיתת סיור מקיבוץ גבולות שבנגב המערבי לכיוון הקיבוצים נירים ומבטחים . היא נשאה תחמושת ורובה מפורק, מתוך הנחה שאם הכוח ייתקל בחיילים בריטים, אישה תעורר פחות חשד מגבר . סמוך לצומת גבולות הותקפה הקבוצה בידי תושבי הכפר שועוט . במקום התפתח קרב יריות ורימונים, שבו נפלו שישה לוחמי פלמ"ח, ובהם שחור . נפילתה היתה אירוע מכונן . העיתונות העברית סיקרה בזעזוע עמוק את התקרית והתעכבה על פרטי נפילתה של שחור, לרבות ההתעללות בגופתה . דגש מיוחד הושם על היותה אישה צעירה, שעתידה כאם ורעיה נקטע . ד"ר שרון גבע, היסטוריונית וחוקרת מגדר של תקופת היישוב, מציינת כי 1 אמנם לשוןנפילתה של שחור סימנה נקודת מפנה ביחס כלפי נשים לוחמות . צווי הגיוס של אותם ימים קבעה כי "כל איש ואישה בגיל שבעה ‑ עשר עד עשרים וחמש" חייבים להתייצב לשירות, אולם בפועל, לאחר נפילתה הלכה והצטמצמה השתתפותן של נשים בלחימה . לפי גבע, שחור נהפכה סמל לגבורה, אך גם לאזהרה, ובעקבות נפילתה נבלמה פעילותן המבצעית של רבות מלוחמות הפלמ"ח . לא ניתנה הוראה רשמי...
אל הספר