"הוא השיב לי : 'באתי להחליף את ברנש' . "אני המשכתי, 'אבל איפה ברנש ? הוא לא הגיע ? ' "'ברנש נהרג . הוא הגיע לצומת מעון וחוליה של מחבלים פגעה בו'" . עד לרגע זה לא קלטה בן ‑ יהודה שברנש לא חבר אליה ותפס פיקוד על המוצב כמו שסיכמו בשיחת הטלפון בבוקר . הבשורה הלמה בה . רק הבוקר כינה אותה "אורצ'קה" בווטסאפ . היא איבדה באותו היום גם את הסמג"ד שלה, רס"ן אברהם חובבשבילי ז"ל, שנהרג בקרבות בפסטיבל הנובה כאשר ניסה להציל חוגגים, ואת בן דודה, סמ"ר איתמר בן יהודה ז"ל, לוחם גולני, שנפל במוצב פגה בעוטף . "רק אז הבנתי את גודל האירוע . סיימנו את הלחימה באזור אחת בלילה, וקיבלתי פקודה להרחיב את הגזרה שעליה שומר גדוד קרקל ליישובים נוספים . פרסתי כוחות שלנו בכל יישוב, כאשר התושבים עדיין היו נצורים בממ"דים ללא חשמל ותקשורת . במשך כל השבת הייתי ממוקדת בקרב סופה, אבל בסוף היום הבנתי שגדוד קרקל, כולל הטנקיסטיות, היו בלוחמה בכל המרחב . הן בלמו חדירת המשך על כביש 232 ונלחמו בתוך חולית . הגדוד שלנו והחטיבה המרחבית של פארן יצרו קו בלימה, שגדע את התקפת חמאס בדרום העוטף . המחבלים לא הצליחו לחדור לכל היישובים שהם תכננו...
אל הספר