שואה ונכבה 152 גם אם יש בטענות עלתן . אבל הן שקריות . ת אמיתותן או את שקרוא דרדרותם של התרבות הפוליטית ושל השיח המתקיים במרחב הציבורייה 1 בישראל הגזמה רבה, יש בהן גם ללא ספק מידה לא מבוטלת של אמת . אבל הרעיון שניתן לתלות בזיכרון השואה, על תלאותיו המוכרות, את ערבית שלה,-אלימות האנטיפגמיה של החברה הישראלית, ובעיקר את ה תותה של הטענה בדבריהוא מופרך ומגונה . אי אפשר להוכיח את אמ השפעתו ההרסנית או המזיקה של הדיבור על השואה, אבל גם אי אפשר מה-כמובן להראות עד כמה הוא מופרך . עם זאת ניתן אולי לעמוד במידת חים לדעתעל הבעייתיות המוסרית הגדולה הכרוכה בטענה הזאת משנוכ שהאמת העגומה היא שהפנייה לשואה נפוצה הרבה יותר בקרב מבקריה של ישראל ובקרב יריביה האידאולוגיים של הציונות מאשר בשיח הציוני . זוהי שאלה שניתן לבררה באופן אמפירי, ואני מעז להניח שבירור כזה יראה שבין מאשריותרזכור השואה נפוץ הרבהאויביה האידאולוגיים של ישראל אִ למרות דבריו המצוטטים תדיר של מנחם בגין ולמרות – אצל סנגוריה הרטוריקה השואתית של בנימין נתניהו . אין חולק על כך שזיכרון השואה ישראלית, ואין כל סיבה להצר על כך . -היא מרכיב מרכזי של הז...
אל הספר