חפירת הבאר והמים הדלוחים — המשבר הקבוצתי

198 כ ל י מ ח ז י ק ב ר כ ה אדם ובהמה . אז שוב תתחלק המחנה העובדת לשניִם . האחת אומרת : ראו נא הנה כל יגיעתנו בדי ריק, ומה בצע בעמלנו, אם אחרי עבודה כל כך מפרכת הגענו עד מעיָן נִרפָּש אשר מימיו לא יצליחו לשתיה ? והם הולכים עתה בדרך הנואשה של החלק הראשון, אשר מרפיון ידים פירש זה מכבר מעבודת הכּׂריה והלך לו באשר מצא . ואמנם זה החלק של העם, בריא הגֵו וחסון הנשמה, הוא יאמר להם : ראו אחים כמה מסוכנת היא הטעות הגדולה שלכם . [ . . . ] מדוע אינכם שמים על לב, כי רק מפני שעדיין לא באנו עד העומק הרצוי, עד המקום אשר שם המים הצחים משיבי הנפש זורמים, בשביל כך הננו רואים כעת עדיין מים דלוחים ? [ . . . ] נחדש את מפעלנו הגדול, ובוא נבוא עד התהום, עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכל יראו וינהרו . לשמע דברים ישרים כאלה ישוב המחנה הפורש גם באחרונה וגם בראשונה ויצטרף להעבודה, ואז הברכה תופיע על ידם 32 וכפי המדה של העמקת חפירתם כן יגדל הזרם של המים החיים . הרב קוק מתאר כאן קבוצת אנשים המתחילה לחפור באר במדבר . במהלך החפירה חלק מהחבורה מתייאשים ועוזבים את המחנה, ואילו חלקם נשארים וממשיכים לחפור ומגיעים למים ...  אל הספר