94 כ ל י מ ח ז י ק ב ר כ ה הוא סיפר על מבוכתו ; התפלא על "האוטומטיות בהתנהלות של הגברים הדתיים" ; הוא גם ביטא את תחושתו ש"כלל לא ראו אותו" . בעקבות דבריו נפתח שיח ער . הנשים הדתיות הצטרפו אליו והודו על השיתוף שאִפשר להן להשמיע גם את קולן בעניין זה . הרי הן, כך סיפרו, חוֹוות דברים דומים, אך ( באותה העת, שלא כהיום ) הן לא היו רגילות להשתהות על הרגשות המתלווים לכך . שיח זה אִפשר גם לאחד מהגברים הדתיים לומר, שכאשר קראו לו לתפילה הוא אומנם הלך — אך עשה זאת בלית ברירה, שכן הוא התפלל תפילת יחיד לפני הלימוד והיה מרותק לשיח בחברותא . הוא נקרא ונענה להצטרף לחבריו בעל כורחו, בשל החיוב להשלים מניין . הדיון היה משמעותי, הוא פתח התרחשות שאפשרה דיבור ישיר . גם הגברים הדתיים שנחשפו אליו העידו שהיה זה מלמד בעבורם . מהלך זה שינה את האוטומטיות של ההתנהלות החברתית-הלכתית בעת איסוף ה"מניין" בקבוצה . מעתה הגברים הדתיים בחרו להזמין לתפילת המנחה גם את הגברים החילונים, תוך רגישות רבה יותר להתרחשות הדינמית הגלומה במהלך זה, ותוך מודעות לרגשות הנשים . סיפור זה מדגים כיצד ריטואל, שהוא אוטומטי וחוזר על עצמו, הוא חל...
אל הספר