ה נ ח י ה , ה ג ו ת ו ר ו ח 61 לא אחת נוכחנו שלאנשים היה נדמה שבידיהם מפתח לפתיחת תיבתו של האחר . לדוגמה, משתתף מהשמאל הציוני, מתוך רצון לקדם את הסיכוי לפתרון שתי מדינות לשני עמים, אמר לרבנים בקבוצה : "איני מזדהה עם האופן הכוחני שבו המדינה הוציאה את אנשי גוש קטיף מבתיהם, כאילו מדובר היה באנשים זרים, שאינם חלק מהעם שלנו . אבל עכשיו אין ברירה אלא ללכת לפתרון שתי המדינות . עליכם לבחור כעת בשלמות העם על פני שלמות הארץ" . המפתח שבו הוא השתמש היה חיוני הן משום שהוא התייחס בכבוד לבני הפלוגתא שלו והן משום שביקש לתקן את היחס הכוחני שהופעל כלפי קבוצת שייכותם . עם זאת, במהלך הדיאלוג התחוור לו שדבריו אלה נעלו את בני שיחו, משום שהם חשו שהוא אינו קשוב למה שקדוש בעבורם — קדושת ארץ ישראל . במקרה אחר, אחד הרבנים תיאר בהתרגשות שהוא רואה את איש השמאל בקבוצה כ"חלק מעם הסגולה היהודי" . איש השמאל אומנם הבין את כוונת הרב למחמאה מקרבת, אך בה בעת הוא ראה באמירה זאת התעלמות מתפיסתו ההומניסטית ביחס לכלל בני האדם, ועל כן הוא ננעל . הנעילה מולידה שיח שטוח, שיש בו מילים נטולות עומק . השתהות כֵּנה ואיטית על הבנת השי...
אל הספר