42 כ ל י מ ח ז י ק ב ר כ ה 5 ניתן לראות בכך כיצדאת קבוצת המשימה, המשמשת כמודע הקבוצתי . קידם ביון את החיבור שבין ה"היוֹת" ( being ) הקבוצתי ל"מעשה" ( doing ) 6 הקבוצתי . מצאנו אם כך שהמנחה ניצב מול התרחשות, שחלקה מוּדע וחלקה אינו מודע . על ניתוח זה של ביון אני מבקשת להוסיף רובד נוסף : את הרובד העל-מודע — האישי והקולקטיבי, הגלוי והסמוי . ממד זה כולל, כפי שנראה בהמשך, רבדים עמוקים, שנוטלים חלק בעולם ההגות . בממד זה צפונים הסמלים והאינטואיציה . פרויד כידוע תיאר את הסוּפֶּר-אגו המשתית את הצו המוסרי, המכוון והממשטר את האדם והאחראי לדחיקת דחפיו . ואילו הרובד של העל-מודע, המוצע כאן, הוא אחר . רובד זה מתייחס ל"כנפי הרוח" של האדם ולשורשי היניקה שלו . הוא קרוב יותר למונחים "רוח" ו"נשמה", המופיעים בתפיסת 7 בפרק ד' אצלול לתובנה זו ואעמוד עלהעצמי בספרות הקבלה והחסידות . ההתייחסות לתכנים רוחניים הקשורים לרובד העל-מודע . ההבחנה בין משנתו של פרויד לבין מבנה הנפש שבמחשבה הקבלית עשויה לקבל ביטוי ציורי בהבחנה שבין משולש למרובע . הגישה הפסיכואנליטית של פרויד מתארת את מבנה נפש האדם כמשולש המכיל 8 לעומת זה,...
אל הספר