מיאסי עד לגבול

204 ההפוגה קשה כמו חצץ : כדי להצליח לבשל אותה, נאלצנו להשרות אותה במשך שעות במכלים מאולתרים, מֶסטינגים, פחיות, צנצנות שנתלו מתקרת הקרון : בלילה, כשהרכבת בלמה בבת-אחת, היה היער התלוי מתחיל להתנדנד בעוצמה, ממטרים של מים ושעועית היו יורדים על הישֵׁנים, ומביאים בעקבותיהם קטטות, צחוקים והמולה בחושך . הגיעו תפוחי-אדמה, ואז הגיעה "קאשה", ואחריה באו מלפפונים, אבל בלי שמן ; ואז שמן, חצי מֶסטינג לראש, כשהמלפפונים כבר נגמרו ; ואז גרעיני חמניות, תרגיל בסבלנות . יום אחד קיבלנו שפע של לחם ונקניק, וכולם נשמו לרווחה : ואז, דגנים במשך שבוע רצוף, כאילו אנחנו תרנגולות . רק בקרונות המשפחתיים היו כיריים : בכל האחרים היה עלינו לבשל על הארץ, במדורות שהודלקו בחיפזון רב ברגע שהרכבת עצרה, וכובו באמצע הבישול, תוך כדי מריבות וקללות, כשהרכבת יצאה שוב לדרך . בישלנו בראש מורכן, בזעף, באוזן כרויה לצפירת הקטר, ובעין צופה בנוודים הרעבים, שנקבצו מיד מן השדות, נמשכו אל העשן כמו כלבי ציד אל ריחה של חיה . בישלנו כמו אבות-אבותינו, על שלוש אבנים : ומאחר שלעתים קרובות לא נמצאו אבנים, היה בסופו של דבר לכל קרון ציוד משלו . צצו ...  אל הספר