קטוביץ' 63 על הברט, פסים ודרגות על השרוולים, והחזה שלו היה מלא מדליות . עם זאת, הוא לא היה עריץ, וגם לא אדמיניסטרטור גרוע . בשום שכל הגביל את ההטרדות, את הסחיטות ואת השימוש לרעה בכוח, והיה לו כישרון שאין להתכחש לו לעבודת ניירת . ומאחר שהרוסים היו רגישים באופן מוזר לקסם הניירת ( אף כי החמיצו את המשמעות הרציונלית האפשרית שלה ) , והיה דומה שהם אוהבים את הביורוקרטיה באהבה אפלטונית ורוחנית שאינה מגיעה לכדי בעלות ואינה חפצה בה, נוצרה בחוג המפקדה סובלנות טובת-לב כלפי רובי, גם אם לא בדיוק הערכה . נוסף לכך, הוא נקשר לסרן אגורוב בקשרי אהדה פרדוקסלית ובלתי-אפשרית שבין מיזנתרופים : שכן הן האחד והן האחר היו אנשים עצובים, מיוסרים, שסבלו מבחילות ומהפרעות עיכול, ובָאוּפוֹריה הכללית ביקשו לעצמם התבודדות . 1 במחנה בּוֹגוּצִ'יצָה נתקלתי בלאונרדו, שכאן כבר הכירו בו כרופא, 1 "נתקלתי בלאונרדו" : הקוראים האיטלקים כבר יכלו לדעת ב- ,1963 כשפורסם 'ההפוגה', על הקשר בין פרימו לוי לבין הרופא-הכירורג לאונרדו דה בֶּנֶדֶטי, אף שלוי לא מזכיר אותו ב'אם זה אדם' . באביב 1945 הטילה המפקדה הרוסית של קטוביץ' על השניים להגיש...
אל הספר