108 הבית הפילוסופי אידיאל הבית כ"מבצר" יציב ומוגן בדמיון פוליטי מגדרי על אודות מרחב פרטי א-פוליטי שמעוגן במהויות טבעיות . אחת התגובות שצמחו כנגד הגישות השמרניות, גם בתחילת המאבק הפמיניסטי וגם כיום, היא חשיפת הממדים הפוליטיים והחברתיים של היחסים בבית . מחשיפה זו נגזר ערעור האידיאליזציה של כל מה שקשור לבית, אגב הדגשת צורות של ניצול ואלימות המתקיימות בתוכו . בעיני הוגות רבות, הבית הוא זירה "מסוכנת" משום שהוא מגלם את הצורות 1 לדעתי, מאחר שהדימוי של בית המושרשות ביותר של אי-שוויון מגדרי . והיחסים המתקיימים בו היה ונותר מוקד אינטנסיבי של דמיון תרבותי, יחסים ורגשות — למרות ההיסטוריה והמציאות הרוויות יחסי כוח המעצבים את הבית — יש חשיבות פוליטית בזיהוי הפוטנציאל שלו כזירה של שינוי . לשם כך, כך אני טוענת, יש צורך בדרכים חדשות לחשוב ולחיות את המרחב הביתי . כיצד, אם כן, אפשר לחשוב על הבית באופנים שאינם מבססים ומצדיקים היררכיה חברתית בין נשים לגברים ? איזה היגיון תרבותי יכול לשמש תשתית להבנה של הבית בלי לבסס את הגבריות כמודל לאנושיות ? איזו חלופה אפשר להציע לדימוי של הבית כמבצרו של אדם, כתָּחום בגב...
אל הספר