בית. ביקורת. גלות: הרהורים בעקבות אדוארד סעיד

98 הבית הפילוסופי אני נוטה להשוות — אומנם בזהירות יתרה — את התזה של סעיד בנושא הגלות לתזה של קאנט בנושא המלחמה . קאנט, שהתנגד גם הוא מפורשות למלחמות ונחשב הפילוסוף האולטימטיבי של השלום — השלום הנצחי — הכיר בכתביו בכך שהמלחמה, קרי שלילת השלום והשלווה, יכולה 30 ברור לחלוטין לעורר את המין האנושי ולגרום לו להשיג קדמה מסוימת . שקאנט לא הטיף למלחמה ולא חפץ בה, ואף ראה בה התגלמות של רוע מסוים . אבל היות שהמלחמה כבר נוכחת בחיינו, עלינו להתבונן בה ולהבין איזה תפקיד היא יכולה למלא בהיסטוריה, בכלל זה יכולתה להעיר את המין האנושי מתרדמתו וכסילותו ולגרום לתחרות ולקִדמה . את הדברים האלה קאנט אומר מעמדה של צופה בהיסטוריה, ולא מעמדה של איש המוסר והפוליטיקה הפועל בהיסטוריה ומנסה להשפיע על מהלכה . סעיד מנסה לנכס את הגלות כדרך להבנת שלל שאלות ומושגים . הגלות מאפשרת ביקורת על הבית והמולדת ועל פוליטיקה זהותית סגורה . אומנם הבית מעניק אינטימיות אבל הוא גם יכול להפוך לבית סוהר . בכמה מובנים סעיד מפתח את העמדה של אדורנו — שנמצאת תמיד במחלוקת פרשנית — שלפיה הציווי המוסרי מחייב את האדם שלא להרגיש בבית 31 ההיגיון...  אל הספר