הזהות היא הפתרון המערכתי היחיד

50 ל ד יי ב ש ב א ז / יון 11 ל גי ל ת ו ב גו ת אם נביט בהתפתחותה של התנועה המודרנית לשוויון ההומולסבי, נראה כי היא נולדה מתוך מצוקה – מצוקה של אנשים החיים בחברה שעברה מקידוש של נישואי הֶסדר, שאינם מיוסדים דווקא על אהבה ואינטימיות, לנישואים שבהם נודע לרומנטיקה תפקיד מרכזי ( כפי ששורק מציין, אך לא מאריך ) . לאנשים כמונו לא הייתה כעת אפשרות להשתלב במוסד הנישואין ההטרוסקסואלי על בסיס אהבה, אינטימיות ורומנטיקה, עקב היעדר יכולת בסיסית לאינטימיות עם המין השני ; אך מימוש של המשיכה ההומוסקסואלית במטרה לבסס יחסים רומנטיים הומוסקסואליים היה בגדר עבירה על החוק וגרר בעקבותיו מגוון רחב של סנקציות פליליות מחפירות יותר או פחות . מצב זה השאיר קבוצה באוכלוסייה בתור עבריינים מתמידים בשל עצם הרצון שלהם לאהוב ולהיות נאהבים ; וכך אכן אמר אוסקר ויילד ( שלפעמים מקובל לכנותו 'ההומוסקסואל המודרני הראשון' ) : "שופטים אותי לא על מה שעשיתי ( משכב זכר ) אלא על מה שאני" . החברה שאפה לסייע לפרט להסדיר את המיניות שלו ולמסד אותה, אך התעלמה מהפרט ההומוסקסואלי ובכך דחתה אותו לשוליה – ואז דנה אותו ברותחין על כך שהוא נמצא ...  אל הספר