לשיח ההתנגדות–לכיבוש יש מחיר מוסרי

16 קיימת . המחלוקות, אי-ההסכמות, הכעסים וההאשמות ההדדיות צריכות כולן להתקיים במרחב הישראלי המשותף – למען ההישרדות הפיזית שלנו כמובן, אבל בעיקר למען הישרדותנו כחברה וכעם . זהו אינו פתיח קיטשי, אלא אמת פשוטה : היום שבו ישראל יפסיקו להיות ערבים זה לזה יהיה תחילת סופו של המפעל הציוני . המחלוקות העזות המצויות בינינו צריכות להתקיים מתוך אחריות ומתוך הישענות על המשותף ולא על המפריד . שלישית, לא אבקש מאיש לשנות את דעתו ; מי שמעוניין יכול למצוא מאמרים אינספור על הצידוקים הפוליטיים, האידיאולוגיים והמשפטיים לאחיזה הישראלית ביו״ש . אינני מתכוונת לכתוב עוד מאמר כזה ; אחרים עשו זאת טוב ממני . הדברים שייאמרו להלן רלבנטיים גם, ואולי בעיקר אם תישארו בעמדת המוצא הפוליטית שלכם . רביעית, הדיון על הכיבוש הוא מורכב וצריך להיות מעוגן בעובדות היסטוריות . העובדה שהכיבוש הוא רע בעיני רבים אינה מוחקת את היותו גם – אם לא רק – תולדה של אינטרסים ישראליים קיומיים ( מה שמכונה ׳המניע הביטחוני׳ ) . לא סתם כינה אבא אבן – לחלוטין לא איש ימין – את גבולות 67 ׳ בכינוי ׳גבולות אושוויץ׳ . כל אסטרטג יודע מהי משמעותם של יתרון ג...  אל הספר