11 # תשרי תשע"ט ספטמבר 2018 13 החשיבה של הסדר הקיים . אילו היינו רגילים ברשויות מקומיות עצמאיות באמת, כאלו שאינן מתנהלות מתוך התחשבנות או לעומתיות של המישור הארצי, ייתכן שהיינו מגיעים לתוצאה שנייה, שונה מן הראשונה . בתוצאה הזו הייתה תל-אביב חושבת מנקודת מוצא "נקייה" יותר על שאלת השבת כפי שהיא רוצה אותה בהיותה עיר מגוונת – ולא "נציגת" החילוניות בישראל . במצב כזה, אפשר לקוות שהשבת שהייתה מתעצבת בתל-אביב הייתה כזו המתחשבת בכלל הציבורים בעיר – כולל רבים מאוד המצויים על הרצף הדתי, כולל תיירים רבים הבאים אליה כ'עיר יהודית', וכן הלאה . ואפילו גבוה יותר : במצב כזה, אפשר שתל-אביב הייתה מבינה שנפלה לידיה הזכות לעצב את השבת של 'היהודי החדש', כזו שאיננה בריחה מהיהדות של פעם אלא אלטרנטיבה ריבונית ומחולנת, ציונית ופלורליסטית למודל השבת הישן שהאורתודוקסיה מנופפת בו בהצלחה . כתבתי פעם שמנקודת מבט הלכתית וציבורית, ניתן היה לעצב דרכים להפעיל את הרכבת הקלה בירושלים בשבתות . אין מדובר בפשרה על השבת, אלא בהעצמתה : כלי תחבורה פנים-עירוני, שקט ו'שבתי', המופעל בצורה כמעט אוטומטית . אם בשבת הנסיעה בו הייתה חינ...
אל הספר