110 חיים נבון יהודי המאמין במסורת אבותיו יתקשה מאוד להסכים עם הטענות הערכיות של ראנד . אין-ספור פסוקים מצווים עליו לראות עצמו אחראי לאלו שגורלם לא שפר עליהם : ״וְחֵי אָחִיךָעִמָּךְ״ ( ויקרא כ״ה, לו ) ; ״לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָוְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָמֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן . כִּי פָתֹחַתִּפְתַּח אֶת יָדְךָלוֹ״ ( דברים ט״ו, ז-ח ) ; וכן הלאה, פסוקים והלכות רבים לאין מספר . התורה מצווה על האדם לחלוק את שמחת החג שלו עם הגר, היתום והאלמנה ; להעניק מעשר מיבולו השנתי ללוי או לעני ; להעניק הלוואה בלא ריבית לנזקקים ; להשיב את אבדת רעהו ולסייע לו אם בהמתו קרסה מחמת עומס המטען – וחז״ל עוד הרחיבו והוסיפו חובות והמלצות לחיים של נתינה ואחריות לזולת . לעומת כל אלה טענה איין ראנד כי ״הקפיטליזם והאלטרואיזם אינם עולים בקנה אחד ; הם 3 אם אכן הקפיטליזם תלוי בקידוש האנוכיות האגואיסטית, הריניגודים פילוסופיים״ . שיהודי המאמין בתורה אינו יכול להיות קפיטליסט . נדמה שלפחות בעיניים יהודיות עשתה ראנד שירות רע לקפיטליזם . אם קפיטליזם פירושו להתעלם מן הזולת, אזי לכאורה גם ההפך הוא הנכון : תחושת אחריות כלפי הזולת מו...
אל הספר