פליטים בישראל: כמידת היכולת

10 # תמוז תשע"ח יוני 2018 17 לטיפול, ושום גורם אנושי, לא פנימי ולא חיצוני, אינו מנסה לפתור אותן במקור . על כך נוסף יחסם של חלק מן הפליטים אל המדינות הקולטות אותם, הנוטה להיות שלילי – הן בגלל נסיבות העקירה והקליטה בארץ זרה, שהן תמיד ובהכרח קשות מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, הן בשל כוונה כיבושית או טרוריסטית . גם בסוגיה זו ראוי להדגיש שהבדלי זהות תרבותית, ובייחוד הבדלי דת ומוסר, עלולים כשלעצמם ליצור סכסוכים חברתיים חמורים . על כן, את ההתנגדות לקליטה המונית של זרים מבחינה תרבותית ודתית אין לבטל על ידי הגדרתה כ״שנאת-זרים גזענית״, אלא חייבים להתחשב בה ; לא כל שכן כאשר בין המון הפליטים המהגרים בתום לב יש גרעינים מאורגנים של פעילי טרור או כיבוש תרבותי ודתי שסכנתם מיידית, ואשר בטווח הזמן הרחוק היא אינה שוככת אלא מחמירה והולכת . על כל אלה נוסף הסכסוך המתחולל באוכלוסייה האזרחית הקולטת בין השכבות החברתיות העניות, שמטלת הקליטה הישירה נופלת בעיקר עליהן, לבין השכבות העשירות, מוטבות הגלובליזציה, הנהנות מכוח עבודה זול בלי לשלם עליו את מחיר הקליטה החברתית הישירה באזורי מגוריהן . יכולת מוגבלת, ייעוד א...  אל הספר