עזה: חלום החלון לים התיכון

10 # תמוז תשע"ח יוני 2018 9 ומצרים לאפשר את המעבר לצורך כך ? השאלה הזו מחזירה אותי כמעט עשר שנים אחורה, לפגישה שקיימתי בירושלים במסגרת עבודתי ב"היוזמה הישראלית" עם נציגי משלחת הסיוע של האיחוד האירופי לעזה : משלחת שהזרימה כספים וציוד רב לשיקום הרצועה אחרי מבצע עופרת יצוקה . גם אז לימדו הסקרים שכמחצית מאוכלוסיית הרצועה הייתה שמחה להגר, ואני הצגתי בפני בן-שיחי הצרפתי את הנתונים הללו . "חצי רוצים להגר ? ! " צחק האיש, שבילה ימים רבים ברצועת עזה, ושהיה כולו מלא רצון אמיתי לעזור לחלכאים ונדכאים, "כולם רוצים להגר ! ! " "ובכן", שאלתי, "מדוע אינכם מסייעים להם לעשות זאת ? " האירופי הופתע קצת, ותגובתו חקוקה אצלי עד היום : "כיוון שאם הבעיה שלהם תיפתר במקום אחר – כלומר אם לא יהיה משבר הומניטרי – המשמעות היא שאנו מוותרים על הדרישה הפוליטית, על הטלת האחריות למצבם על ישראל, שהפכה אותם לפליטים ב- 48 '" . הַצעתי, שאביא לכך שמדינת ישראל תצהיר חגיגית על אשמתה ואז נאפשר לעזתים האומללים לצאת למחוזות חפצם, הותירה את הצרפתי נטול תשובה . בכך, אגב, הדהד איש אירופה של שנות ה- 2000 את העמדה המסורתית של ההתנגדות הע...  אל הספר