צמיחת המסורת הישראלית

6 ק ר ו ש ב א יו / ת י ל א ר ש י ה ת ר ו ס מ ה ת ח י מ צ בו היה קוצני ורב תושייה, אך כזה ש״עלה מן הים״, נטול הקשר אוניברסלי והיסטוריה של ממש . התרבות העברית החילונית – בוודאי זו העממית, של הסאטירה והקברטים, העיתונות והבידור – נטתה לעסוק בישראלים כבני עם צעיר, בעל תרבות שטוחה ווולגרית, גם אם משפחתית וחמימה . לעיתים התנ״ך היה ברקע, אך רק כמין השראה מרחוק, כשבין התנ״ך לפלמ״ח נפער חור ברצף הקיומי . מאחורי המציאות התרבותית הממשית ההיא עמדה חברה שנבנתה על גבי אידיאולוגיה של ׳שלילת הגולה׳ ושלילת הצורה הדתית שנתפסה ככרוכה בה . הזהות הלאומית, הישראלית-חילונית, נתפסה כאלטרנטיבה לעומתית לזהות הדתית היהודית – בראש ובראשונה בעיני מי שביקשו לעצב כאן ״יהודי חדש״, אך כמובן גם בעיני מתנגדיהם החרדים . במידת מה הייתה זו סערה בכוס מים, שכן מצד האמת היהודי החדש היה מיומו הראשון יהודי של ממש : בן-גוריון וברנר, הרצל וביאליק, כולם טענו לרציפות וראו במה שמתרקם בארץ ישראל מימוש של הזהות היהודית המלאה ; ודבריהם לא היו ריקים, חלילה . אך בדינמיקה התרבותית בפועל אכן נפערה תהום ונוצרה הנגדה – ולעניין זה לא הועילו הד...  אל הספר