היישוב הישן כמולדת ההתחדשות

216 הרצל חקק הוא הרבה והיטיב לחקור את הזרמים הרוחניים בעם ישראל שקדמו לתהליך הגאולה . שטיין, בעל השכלה ישיבתית ואקדמית בתחום ההיסטוריה, היה משנות השלושים ואילך חבר מערכת ׳דבר׳, ובשנים שלאחר הקמת המדינה ערך עיתון ביידיש . ב׳אדרת אליהו׳ לקח על עצמו משימה כבדה : להטמיע את הידע הרב שלו על ירושלים במאה ה - 19 לפרקי סיפור שיפיחו בו חיים . הללו מצטרפים כעלילות משנֶה לעלילה המרכזית הנסבּה סביב ההתיישבות בירושלים . ׳אדרת אליהו׳ פורסם לראשונה ב - 1964 , לאחר מות מחברו, ולאחרונה ראה אור בעיצוב מחודש, בתוספת ביאורים ומפתחות ובהם הסברים על האישים הנזכרים . ׳אדרת אליהו׳ הוא כמדומה פסגת יצירתו של שטיין, אך יש להבינו על רקע העושר של מכלול היצירות שכתב בימי חייו : מאמרי מחקר ועיון, סיפורים המתארים קווי שבר ומראות תקומה בתולדות העם . אחדות מיצירותיו ביטאו את החרדה לגורל המדינה שקמה על חורבות הגולה . כזה הוא למשל סיפורו ״אש פושטת באופק״, מתוך ׳מאסף ישראל׳ 1958 , שכדאי לשוב ולקרוא בו . בתקופה מוקדמת מעט יותר עוסק הרומאן ׳בת המושבה׳ ( תשי״ח ) , ששטיין צירף לו את ההגדרה ״רומאן ארץ ישראלי״ . אך את עיקר תהילת...  אל הספר
המרכז לחרות ישראל